הזדהות משרד החינוך 
למורים הכי טובים שיש!!
ת’אמת ביום גיבוש שהיה לנו לפני כיתה ט’
חזרתי הביתה בוכה. בכיתי כל היום ואמרתי לאמא שלי
ש”לתיכון הזה אין מצב שאני הולכת!”
חשבתי שזה יהיה סיוט! כולם הפחידו אותי וסיפרו לי את הסטיגמות על מקיף.
חשבתי שזה יהיה הכי גרוע שיש ולמה לא השקעתי ביסודי יותר כדי שאני אוכל ללכת לתיכון אחר.
לא יכולתי לטעות יותר!
זה אחד הדברים הכי טובים שקרו לי בחיים ואני לא מתביישת לומר
שאני שמחה שהיו לי ציונים נמוכים ביסודי ואני שמחה שלא הייתי תלמידה טובה
כי אחרת לא הייתי מגיעה לתיכון הכי טוב במדינה. סליחה, בעולם! (ואני לא מגזימה).
הגעתי ילדת חסרת ביטחון בצורה מחרידה!
שום אמון שאני מסוגלת למשהו.
אבל במקיף? גדלת, למדתי, קיבלתי ביטחון ואני גאה להיות בוגרת תיכון מקיף ר”ג.
סוד קטן: שאני שומעת את החברות שלי מתיכונים אחרים מתלוננות על המורים שלהם
ואני אף פעם לא לוקחת חלק בשיחות האלה כי אין לי למה. כל אחד ואחת מכם פשוט מושלמים!
אני כל כך מודה לכם על ההזדמנות להכיר אתכם ואני לא רוצה לעזוב!
אני לא רוצה לשכוח! אני לא רוצה לנתק קשר! אני רוצה לקחת אתכם איתי לחלק הבא בחיים שלי
כי בשבילי הייתם הרבה יותר מרק מורים הייתם חברים, אחים, הורים!
למרות שהיה קשה גם בבית הספר וגם בחיים עזרתם בהכל!
הפכתם את הקשה לקצת יותר קל, את המר לטיפה יותר מתוק, את העצוב לשמח ואת הדמעות החלפתם בחיוך!
אני אוהבת את כולכם כל כך!
תודה על האמון שנתם בי אפילו כשלא האמנתי בעצמי.
אתם מדהימים והרבה מעבר לזה פשוט לא המציאו מילים לתאר אתכם!
אז עם דמעות בעניים אני אומרת שאני אוהבת אתכם הכי בעולם!
אור דדון.
